1 עי' מנחת חינוך ה ז ד"ה והנה מבואר שתמה על זה, ועי' פרדס יוסף שמות ד כד; עמ' לח טור ב ד"ה ובענין.
1 ועל זה השיב תלמידי האלוף הרבני מוהרר"מ הנ"ל דתינח לר"י אמר רב לקמן דף מ"ג ע"א דסבר תערובו' חמור מנוקשה משא"כ לר"נ שם דנוקשה חמור מתערובו' וכיון דלר' יהודה ליכא לאו בנוקשה באכילתו כמפורש במשנה דף מ"ח ע"ב שאור ישרף והאוכלו פטור ק"ו דליכא לאו בתערובות ולא נכללו לר"י לא נוקשה ולא תערובות בלאו דאכילה אם כן הדק"ל שהיה לו להקישו לחמץ בלאו וג"כ לא הוה מרבינן נוקשה ותערובות ועכ"פ לא היה צריך קרא מיוחד ללפני זמנו אלו דברי תלמידי הנ"ל והשבתי לו דגם לר"ל אתי שפיר ע"פ מה שכתב הטור בסימן תמ"ב דע"כ לא נחלקו חכמים על ר"א בתערובו' אלא בליכ' נ"ט אבל בדאיכא נ"ט לכ"ע עובר באכילתו דטעם כעיקר דאורייתא ואומר אני דלפי שיטת הר"י מאורליינש בחולין דף צ"ח ע"ב בתוס' בד"ה רבא אמר דאף דט"כע דאורייתא אפ"ה לא אמרינן אהדרי' לאיסורא קמא יע"ש ואם כן גם בחמץ ליכא בטעם כעקר לא כרת ולא בל יראה ואף שבשאר איסורים אפי' לאו לית ביה לדברי הר"י מאורליינש שם רק עשה השבתת חמץ לר' יהודה יש בו לאו דגם ר יהודה דריש כל אלא דמוקי ליה שבם כעקר ורבי רחמנא ללאו באכילה אבל להשבתה לא רבי' וכמו כן לכרת לא אתרבי ולכך לא הקיש רחמנא השבתה לחמץ שבלאו דא"כ היה מתרבי גם תערובות שיש בו טעם כעיקר ותשובה זו אני משיב לפי דעתו דלרבי יהודה ודאי ליכא לאו בנוקשה מדאמר האוכלו פטור אבל לקמן בחידושינו בפרק ואלו עוברין נבאר דר"י שפיר אית ליה נוקשה ותערובותאפור . מהשמטות
1 בן הרב מו"ה זלמן עמריך מבית דינו של רבנו המחבר. עי' נודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סימן צד.
1 התוספות בסוגריים אינן בדפוס יוזפוב ונוספו מדפוס ורשה ואילך.
1 השמטה שנדפסה להלן באמצע דף ס"ה ע"ב והעמדנוה במקומה הראוי.
2 עד כאן השמטה.
1 בדפו"ר ליתא כנראה מטעות הדומות. ונוסף במהדורת למברג תרל"ו.
1 תיבה זו נתחלפה עם התיבה שתחתיה בדפוס.